מדוע גברים כה מפחדים מנשים

(פרק 1 מתוך בערך 100) 🙂

אחד ההבדלים הבולטים בין גברים לנשים קשור ברגש. הגבר הטיפוסי – ונא לא למהר להתרעם באומרכם שיש קצוות וגם וגם, הכל נכון, אז מה? – מרגיש החוצה פחות. למה הכוונה? הוא מרגיש המווון רגשות עמוק בפנים בתוכו, אך בשונה ובממוצע מאישה טיפוסית – ונא לא למהר ולהתרעם – מבטא רגש פחות כלפי חוץ.
הגבר הטיפוסי פחות יודע לזהות רגשות. הגבר הטיפוסי פחות יודע לבטא (במילים ובגוף) רגשות. הגבר הטיפוסי מעניק פחות חשיבות לרגשות. וזה רק על קצה המזלג, כי הגבר הטיפוסי חושש בכלל להרגיש רגשות במלוא עוצמתם ותהודתם. לפי הלך מוחו, רגשות מאיימים על הישרדותו. הם "מיותרים". הם "בזבוז זמן", הם "לילדים", "לחלשים" ול… כמה עצוב לי עכשיו, כי את התשובה אתם יודעים: הם "לנשים" 🙁

גברים גם פחות דומעים, וגם כשכן, לא באותה המהירות בה דומעות (באלפית השנייה) נשים. ואז אט אט עם השנים, כשאנו חוזים בפלא הקרוי "רגש אצל נשים", אנו לאט לאט הולכים ומבינים את גודל ועוצמת התופעה. אנו מבינים כמה עוצמה אינסופית יש באישה. כמה היא מחזיקה פאקינג מעמד עם כל ההצפות. והפגיעות. והמכאובים. וההכלה שלה קודם כל את עצמה, ואז נוסף על עצמה (שזה כבר המון) את הסביבה. ממש מחזיקה. שלא כמונו, שמתפרקים פעמים מרק לתמוך רגשית באחר כמה דקות.

פחד מנשים שהוא בעצם התפעמות

אז כלפי חוץ אנו אולי מתרעמים, מתלוננים ומתבדחים, אך דעו לכן נשים: עמוק בתוכנו אנו בעצם נפעמים.  נפעמים, מתפלאים, משפשפים עיניים ולכן לכן… כה פוחדים. כי מוחנו מאוים מכל דבר שהוא תופס אותו כ"יותר", מה לעשות. עוצמת רגשותיכן המתבטאת כלפי חוץ לגמרי בולטת ונתפסת בעינינו באופן השוואתי כהרבה יותר גדולה מהכמות שאנו מסוגלים להכיל ולבטא. 
אז אנחנו מפחדים.
נשים יקרות, גלו חמלה כלפי הפחד, וזיכרו תמיד את כל השוכן תחתיו: קושי. אי מסוגלות. חרדה. אימה. קנאה. נפעמות. השראה. אל תאמינו אלא שאלו את הגבר הקרוב למקום מגוריכן 😉
ואם אתם גברים מזדהים עם הכתוב, אנא השמיעו קולכם למען אחיותינו הנשים, וספרו להן בל חשוף על הפחדים הכמוסים הללו. זה משחרר ומרפא.