אחת השאלות המרכזיות שעלתה כמה פעמים במהלך ההרצאה שהעברתי על "ה-מחבלת בקשר" הייתה סביב הנושא הטעון הזה, והיו גם כמה שיתופים מרגשים אודות ההדהוד של האפשרות שזה קרה במשפחתם בין האב לבת, או בין האם לבן.
אני רוצה לשפוך בקצרה אור על התופעה שבעיני חובה לדעת, במיוחד למי שלא מכיר/ה ומכאן עדיין שבוי/ה בטראומה מבלי לדעת את מקורה: גילוי עריות סמוי, על אף שאינו כולל מגע מיני מפורש אלא מבוסס יותר על קשר רגשי, מביא את הקורבן למצב דומה כמו קורבן לגילוי עריות גלוי. זה קורה במשפחות בהן קשר הנישואים אינו יציב ובריא, ואחת ההשלכות היא שהגבולות בין ההורה לילד/ה נחצים, והאנרגיה הרומנטית והמינית זולגת מבני הזוג אל עבר הילד/ה. גילוי עריות כזה מתקיים כאשר הילד/ה הופך להיות מושא חיבה, אהבה, תשוקה של הורה, שהופך אותו עם הזמן לתחליף בן-הזוג ("סרוגייט").
במערכת יחסים כזו הגבולות נחצים באופן שאהבה ודאגה עונים על הצרכים של ההורה, במקום של הילד/ה, אשר חש מנוצל ולכוד. הילד מרגיש לא בסדר עם תחושותיו, ואשמה על כך שיש לו רצונות משלו. הוא נעשה מגונן ודאגן כלפי ההורה המתעלל, מנסה למלא את צרכיו ולהיות שם בשבילו כדי לשמור על הקשר המיוחד ביניהם.
ההבדל המהותי בין גילוי עריות גלוי וסמוי הוא שבמצב גלוי הקורבן מרגיש מנוצל, אך בסמוי הוא מרגיש מיוחד ומיוחס – "הנסיכה" של אבא, "האביר/החביב" של אמא. ועדיין בשני המקרים, מתחת לשכבות ישנם רגשות כעס, בושה ואשמה. הילד/ה לא רוצה לפגוע ברגשות ההורה, אז באופן מודע משתף פעולה עם ההורה וצרכיו. גם כשגדל, זה בא על חשבון מילוי הצרכים האישיים לאינטימיות ואהבה עם הזולת.
ספציפית לגבי אבא/סבא ובת/נכדה (כתוב בלשון נקבה, אך אותו הדין לגבי קשר אמא/סבתא ובן/נכד) – כדי להבין אם היית קורבן לגילוי עריות סמוי יש לבחון את הדינמיקה עם אבא/סבא לאורך הילדות ולאורך גיל ההתבגרות:
איך הביט בך? איך/כמה נגע בך?
עד כמה העריץ אותך?
עד כמה צילם אותך והסתכל/האדיר את התמונות אח"כ?
האם/עד כמה היה בחסך מיני עם זוגתו? (אמך/סבתך)
האם חשת בשלב מסוים ננטשת רגשית על ידו? (במיוחד בגיל ההתבגרות או אחרי)
נטישה רגשית כזו הינה ביטוי של תחושת האשמה שהוא נושא בתוכו, כי עמוק בפנים יש הכרה וידיעה שאנרגיה מינית ומתח מיני זלג החוצה, גם אם הדבר היה "עדין" מאוד (מבט.. נשיקות בלחי.. חיבוקי חיבה).
יש גם לבחון את הדינמיקה עם גברים בבגרות: מה קורה במפגש המיני? האם יש רתיעה בלתי מוסברת? האם יש תחושות לא ברורות, אמביוולנטיות מסוימת? תחושות בושה/אשמה סביב המיניות ו/או הנשיות?
בתור קורבן לגילוי עריות סמוי בעצמי, הנושא הזה קרוב מאוד לליבי. אני שנים שם הן כתלמיד/מטופל, והן כמורה/מנחה. ואני רוצה לחלוק איתכן את כל הידע והניסיון שצברתי בנושא – מזוקק לקורס ממשתוקקת/נמנעת לבטוחה – ריפוי דפוסי היקשרות חבלניים. מוזמנות למסע משנה חיים שאחריו אינטימיות וקשרים עם גברים (ועם שאר אנשים קרובים) יהפכו לקלים, שמחים ופשוטים מאי פעם (שלא לדבר על יחסים מחודשים הכי טובים ever עם ההורים).