נעמי, רווקה בשנות ה 30 לחייה, יוצאת עם עידו הלארג' כבר 4 חודשים ומתוסכלת שעדיין לא נקשרה אליו. היכן הבעיה?! כך היא כותבת לי בפנייתה: (שימו לב להדגשות בולד שלי שיפורשנו אח"כ)
"היי תומר צהריים טובים,
אני בדרך כלל נמנעת מלפנות לכל מיני אנשי מקצוע ולעזרה מבחוץ, אבל כנראה שבסופו של דבר זה הדבר הנכון לעשות. אשמח אם תוכל לתת לי הצעה או להפנות אותי לאחד מהשיעורים שלך שיעזרו לי ולו. אני נמצאת בזוגיות טרייה (4 חודשים) עם בחור איכותי מדהים, איש קבע בצהל. הוא מעניק לי בלי סוף ונותן לי כבוד. די דחפתי את עצמי לתוך הקשר כי ידעתי שאני בחורה בררנית ואמרתי לעצמי "כזה בחור את צריכה". אבל, וזה אבל גדול, אני לא מצליחה להיקשר אליו, אפילו שעל הנייר הוא הבחור המושלם בשבילי.
בתחילת הקשר הוא היה מאוד סגור אלי ונפתח לאט לאט, עבדתי על זה קשה… תמיד יש לו תחושת פחד שאני אברח לו… הוא כל הזמן מנסה לרצות אותי ומנסה להשאיר אותי בקשר בצורות כאלה ואחרות כי הוא מפחד לאבד אותי… זה דבר שמרתיע אותי. דיברתי איתו ואמרתי לו שאני פה ולא בורחת לשום מקום, אבל הוא עדיין נשאר עם תחושת הפחד הזו, אולי בצורה קצת מוגזמת.
בד"כ אני סומכת על האינטואיציות החזקות שלי ונפרדת, אני לא אוהבת למשוך סתם את הבחור, אבל בזמן שאני עם ההתלבטויות שלי, הוא נקשר אלי יותר ויותר ולי זה נעשה יותר קשה.
טסתי לחודש לחו"ל והוא היה בקשר מדהים עם המשפחה שלי. אפשר להגיד שהוא עמוק בתוך המשפחה שלי, אני יודעת שזה לא פקטור בכלל, אבל זה המצב. עשיתי עם עצמי חושבים מה מפריע לי בו וגיליתי שכל מה שמפריע לי אלה דברים שאני יכולה לחיות איתם והם בעצם לא כאלה דברים גרועים, אבל כשאנחנו נמצאים ביחד אני פשוט לא מצליחה להימשך אליו\או להיפתח אליו.
אולי זה כי הוא מראה לי חולשה יותר מידי? אני מחפשת גבר עם יותר כוח, זה קיים אצלו, אני בטוחה, כי הוא מפקד והכל, אבל מניסיון קודם שלי עם גברים עם קצת כוח זה לא הלך. יש לו גם בעיה של חוסר תאקט שמפריעה לי. לפעמים אני מתעלמת מזה ולפעמים אני מגיבה בכעס כלפיו. אשמח אם תעזור לי או אם תעלה על הבעיה שלי/שלו ומה אפשר לעשות, כי אני כן רוצה לעבוד על הזוגיות הזו כי אני רואה בה פונטנציאל אדיר.
מודה לך מאוד,
נעמי"
רגע לפני שאני מגלה כאן את התשובות, עצרי את הקריאה ונסי לחשוב עצמאית על שורשי הבעיה הנגלית לפנינו:
א. לאיזו דינמיקה נעמי כלל לא מודעת?
ב. אילו מאפיינים של דפוס היקשרות נמנע vs חרדתי יש להם, ואילו יותר בולטים אצל מי?
נתתי לזה רמז עבה כבר בכותרת: נראה שנעמי אינה מכירה את תיאוריית ההיקשרות ואת השפעתה הספציפית עליה ועל עידו, ומכאן שאינה מזהה עצמה כנמנעת קלאסית ואת עידו כחרדתי-משתוקק קלאסי (בקשר הזה לפחות).
אם תעיינו כעת שוב בעיון בכל הדגשות הבולד שלי לעיל, תוכלו מיד לשים לב למאפייני התופעה.
נעמי
נעמי חוששת מאוד מאינטימיות, היקשרות וקירבה עמוקה. היא לא אוהבת להיתמך ע"י אנשי מקצוע או לקבל עזרה מבחוץ. היא בררנית. היא לא נקשרת מהר. היא "דוחפת" את עצמה לקשר, כלומר פועלת במאמץ למרות הנטייה שלה ללבדיות. היא פועלת מהשכל הרבה יותר מאשר מהרגש או הלב ("אני רואה פוטנציאל" זו אמירה שכלתנית רעיונית, המוח הרי מריץ תסריטים ו"רואה" דברים).
היא מאמינה שיש "בחור מושלם". היא מאוד שמה לבמה מפריע לה בו (חלש, חסר טאקט), אך כמעט שאינה מתבוננת בעצמה. כשמשהו מפריע לה, היא או מתעלמת או כועסת – שתי אסטרטגיות הרחקה וחבלה חזקות.
היא חושבת להישאר איתו מהסיבות הלא נכונות: הוא "איכותי" (רעיון שכלי), בקבע בצה"ל (מעמד שלאו דווקא מבטיח הרבה בזוגיות למעט אולי כסף וחומר), מעניק לה בלי גבול (נתינה עודפת מייצרת נזק בט"א) ומחובר מאוד למשפחתה. לא ניכר שהיא נפתחת מדי בפניו, אלא יותר "עובדת" על לפתוח אותו. הנמנעים אכן חשים יותר בטוחים כשהם פחות חשופים.
זו לא הפעם הראשונה שהיא אמביוולנטית כלפי בחורים, ונראה שהיא זו שלעתים קרובות נפרדת מהם ראשונה. היא נרתעת מהפחד שלו לאבד אותה, וחשה חנוקה יותר ככל שהוא נקשר אליה יותר. כל אלו, רק על קצה המזלג, מאפיינים היקשרות נמנעת, דבר שיש לטפל בו עד לשינוי להיקשרות בטוחה.
עידו
עידו זקוק מאוד לאינטימיות וקירבה מרבית. הוא נקשר מהר (אפילו שהיא אמביוולנטית לגביו), מתחבר במהרה למשפחתה, משקיע ונותן המון (ייתכן ואף חורג מגבולותיו) וחרד לאבד אותה. הוא סגור בהתחלה, מה שאופייני לחרדתיים שחוששים להראות רגשות וצרכים, ונפתח לאט לאט רק כשמקבל ממנה את הביטחון שהיא "פה".
הוא מראה "חולשה" = היא חשה את הנזקקות שלו. סביר שחוסר הטאקט שלו אינו אלא ביטוי של חוסר הביטחון הפנימי ואי השלווה שבו, דבר שאופייני מאוד לחרדתיים. כל אלו, רק על קצה המזלג, מאפיינים היקשרות חרדתית-משתוקקת, דבר שעל עידו לטפל בו עד לשינוי להיקשרות בטוחה.
ללמוד את הנסתר מהדעת
אחד המשפטים שהכי נחרטו לי בזיכרון במהלך לימודיי היה כמה הרסני זה "לא לדעת… שאתה לא יודע משהו". אז את השלב הראשון אני מקווה שכבר עברתם, או אולי קיבלת אותו זה עתה במאמר: אם יודעים את רמת השליטה והידיעה שלךבנושא דפוסי היקשרות: מועטה, סבירה או מיטבית.
כעת נותר השלב המשלים והסופי: ללמוד וליישם. ליישם בזמן אמת את כל התורה, עם פרטנר/ית שמוצא חן או עם בן/בת הזוג, ולהפגין יכולות תקשורת והתנהגות שמיטיבות עם שניכם, ועם הקשר.
אם אתם סינגלים, זה יעזור מאוד להיכנס לקשר ובטח לבסס אותו בחודשים ראשונים.
אם אתם בזוגיות, זה יעזור מאוד לבנות קשר אידיאלי יציב ומספק, הן בהוווה והן לטווח הארוך.
חשוב להכיר גם את המלכוד המשלים של החרדתית והנמנע, ואם את אישה, ללמוד איך לקרב גבר נמנע.