לקראת סדנה שהנחיתי בזמנו לגברים האמיצים, שהתייצבו אחת לשבוע לצמוח יחד בקבוצת "השבט המובחר", ישבתי וחשבתי כיצד לפתוח את ליבם ותודעתם לשפע הרב שיכול לחוות אדם מבחירה חופשית במחויבות ממושכת. אז ריכזתי וניסחתי כמה אמיתות אוניברסליות שתומכות בתהליך הבחירה במחויבות ממושכת לאישה (לעומת רווקות מעגלית/נצחית):
ככל שאני מתבגר כאדם וכגבר, כך פוחת הריגוש מאינטראקציה עם עוד אישה ואישה. השארת "כל האפשרויות פתוחות" עם נשים (ושהייה ממושכת שם) איננה חופש אמיתי אלא הימנעות ובריחה. אני מאושר כשיש לי פחות אפשרויות לבחור מהן (ע"ע "פרדוקס הבחירה") ולכן אבחר, מתוך החופש האישי שיש לי כאדם וכגבר, להתביית, לסנן, לבחור, להשלים עם בחירתי ולהרפות לתוך שלווה ונינוחות.
מחויבות עמוקה וממושכת לאישה תמלא את צרכיי הבאים: חופש, יציבות, ביטחון, עוצמה, אינטימיות, שקט, מיניות, הגשמה אישית, נינוחות ושלווה, התפתחות וצמיחה, התבגרות, אולי אבהות ועוד. הערה: אם אחד או יותר מהצרכים כבר מתקיימים, אזי כל צורך יתמלא באופן חדש, אחר, מרגש, משמעותי, מרפא ועמוק יותר – באופן שלא ניתן למלאו עצמאית באותו האופן בהעדר פרטנרית למסע החיים.
מחויבות לאישה מעניקה לי חופש כי דעתי אינה מוסחת יותר ע"י הפחות חשוב, הארעי והבר חלוף. מחויבות לאישה מעניקה לי חופש כי היא מחסלת את הפחד מהחמצה (FOMO) שמהווה את אחד החסמים הגדולים ביותר בפני אושר יציב ומתמשך, וחוסם בריאות נפשית ואריכות ימים שמֶחה ושלווה.
מחויבות לאישה מאפשרת לי להתמקד במטרות הכי חשובות שתורמות לבריאותי, אושרי ורווחתי. מחויבות לאישה מאפשרת לי להגיע להצלחה גדולה יותר מזו שאני יכול להגיע אליה בכוחותיי בלבד. מחויבות לאישה מכריחה אותי (במובן החיובי של ההכרח) להפוך לאדם הכי שלם שאני יכול להיות, לגבר הכי טוב שאני יכול להיות ומאפשרת לי לחיות את כל קשת חוויות החיים במלאות ובטוטאליות.
גברים, התחייבו נא יותר!